עקרון ההסתגלות ברשת התוך אישית : הגישה הביולוגית וגישת הרשתות העצביות שני המודלים , מודל התהודה בגישת הרשתות העצביות של גרוסברג ומודל האיזון בגישה המבנית הביולוגית של פיאז'ה , מושתתים על רעיון בסיסי דומה , הקובע כי מנגנון ההסתגלות הוא של ויסות עצמי . לפיכך אין זה מפתיע לגלות תפיסות מהותיות משותפות לשני המודלים . הדמיון הרב ביותר מתגלה בין מערך התפקודים הבסיסיים המכוננים את מנגנון ההסתגלות : הטמעה , התאמה ואיזון במודל האיזון של פיאז'ה , מול התהליכים העצביים מטה-מעלה , מעלה-מטה ותהודה במודל התהודה של גרוסברג . לפי פיאז'ה , בהטמעה , כל גירוי סביבתי נקלט באופן בךירני על ידי הסכמות הקיימות במערכת ההכרתית , כך שיתאים לידע המגולם בהן , ובהתאמה , הסכמות משתנות בעקבות הטמעת הגירוי , מתרחבות ומתבדלות . באופן דומה , תהליכים עצביים מטה-מעלה מקודדים מידע חדש באמצעות קטגוריות עצביות קיימות , ותהליכים עצביים מעלה-מטה מקודדים ציפיות הנובעות מהקטגוריה שנבחרה , שמקורן בלמידה קודמת , ובודקים אם היא מתאימה לייצג את הגירוי . תהליך האיזון הנוצר בין הטמעה והתאמה בתיאוריה של פיאז'ה קובע את הלמידה , המתבטאת בש...
אל הספר