דיבור אגוצנטרי ודיבור פנימי הדיבור הפנימי שונה במהותו מהדיבור החיצוני הן בתפקודו והן במבנהו . דיבור פנימי מיועד למדבר עצמו , בעוד הדיבור החיצוני מיועד לאחרים . דיבור חיצוני הינו הפיכת המחשבה למילים , מימוש המחשבה . בדיבור הפנימי התהליך הוא הפוך : הדיבור נהפך למחשבה פנימית . הבדל בסיסי זה בתפקוד מתבטא כמובן במבנה של שני סוגי הדיבור . חקירתו של הדיבור הפנימי הינד . קשה עקב טבעו הסמוי , אולם הקשר שמצא ויגוצקי בין הדיבור האגוצנטרי של הילד לדיבור הפנימי הנחה אותו בהסבר טיבו של הדיבור הפנימי . פיאז'ה היד . הראשון שנתן את דעתו על הדיבור האגוצנטרי של הילד וייחס לו חשיבות תיאורטית . אולם שלא כמו ויגוצקי , לא הניח פיאז'ה קשר בין הדיבור האגוצנטרי לדיבור הפנימי , ועל כן הסבריו על תפקודו ומבנהו של הדיבור האגוצנטרי שונים . על פי ויגוצקי , הדיבור האגוצנטרי מהווה שלב התפתחות המקדים את הדיבור הפנימי . שניהם ממלאים תפקודים מנטליים דומים בתקופות גיל שונות . הדיבור האגוצנטרי נעלם בגיל בית הספר , בד בבד עם התפתחותו של הדיבור הפנימי . הדיבור האגוצנטרי משתנה ונהפך לדיבור פנימי . עובדה זו מאפשרת לראות בדיבור ...
אל הספר