החשיבה המילולית

החשיבה המילולית הנחה בסיסית בתיאוריה של ויגוצקי קובעת כי הדיבור והחשיבה הם בעלי מקורות גנטיים שונים , והתפתחותם מתרחשת במסלולים נפרדים . רעיון זה נידון אצל ויגוצקי הן ברמה הפילוגנטית - האבולוציונית , והן ברמה האונטוגנטית - ברמת ההתפתחות של הפרט . הדיון בהיבט הפילוגנטי של התפתחות היחסים בין שפה לחשיבה התבסס על מחקריו של קוהלר על האינטליגנציה של השימפנזים . קוהלר מצא במחקריו שהתנהגות השימפנזים דומה להתנהגות האנושית , הן מן ההיבט האינטלקטואלי - השימוש בכלים בתהליך של פתרון בעיות , והן מן ההיבט הלשוני - השימוש בשפה כאמצעי תקשורתי . מחקריו של קוהלר חשפו אצל השימפנזים אינטליגנציה מעשית מפותחת והוכחה ליכולתם להשתמש בכלים פרימיטיביים להשגת מטרותיהם . התהליך של פתרון בעיות שהציגו השימפנזים לא ביטא תהליך הדרגתי של ניסוי וטעייה , אלא "תובנה" ( insi ght ) המאופיינת בהבנה פתאומית של הפתרון בעקבות ארגון מחדש של המשתנים המרכיבים את הבעיה . למשל , כדי לפתור את הבעיה הכרוכה בהשגת בננה תלויה על עץ בגובה שמחוץ להישג יד , ארגן אחד השימפנזים ארגזים שהיו פזורים בסביבתו , הניחם זה על גבי זה , ויצר מהארגזים מ...  אל הספר