פרק י"ט מכלי אל כלי - סיור בשדה התרגום הרבה חשבתי : למה , או למי , יש לדמות את אמן התרגום ? לצייר , הרואה נוף ונותנו במכחולו מתן שני ? לכנר , המבצע יצירה שיצרה הזולת ? לאספקלריה , המשקפת בבואה של העולם החיצון ? ליוצר יש מיש מול בורא יש מאין ? נדמה לי , כי המשל הממצה ביותר את אמנות המתרגם הוא משל השחקן : כשרון ההזדהות עם ה"אני" של הזולת . היכולת "להיות הוא" , בעצם , אני שהיה להוא , אני והוא בעת ובעונה אחת . ( אברהם שלונסקי , "ילקוט אשל , " עמ' ( 149 דברים הרבה נאמרו ונכתבו על התרגום הטוב , סגולותיו ואמות המידה שלו — הנאמנות למקור , שרצוי כי תה * ה גמישה לעתים , העלמתה של "זיעת המתרגם , " העתקת האווירה והמיקצב מכלי אל כלי , ושאר דברים נבונים ומלומדים . ואני הייתי מוסיף עליהם משפט של סיכום : איזהו התרגום העברי הטוב ? זה שאילו המחבר היה כותב היום את יצירתו עברית — כד היה כותבה . ואם ב"סתם" ספרות נכונים הדברים , בספרות ילדים על אחת כמה וכמה , שהרי באמצעות המתרגמים ותרגומיהם עושה הקורא הצעיר היכרות ראשונה עם מיטב היצירות העולמיות שנכתבו למענו . כיצד נוכל לתאר לעצמנו אדם אשר בגר בלא שנלנה בי...
אל הספר