ב . מעמד האות בספר שופטים בעל ספר שופטים אינו מוכיח את הדור שקדם לימי השופטים , או את כני ימי השופטים על התעלמות מהדרכים הנוספות להשגת יריעה . ההאשמה החוזרת ונשנית לאורך ספרו היא שהעם עזב את ה ' ופנה לעבוד אלוהים אחרים . שמירת מכלול החוקים , המשפטים והמצוות , שמהווה אמצעי להקניית ידיעת ה , ' עדיין אינה נמנית על דרישותיו . " הוא אף אינו מזכיר את הדרישה לשנן את החוויות המצטברות בזכרון ההיסטורי או לבצע מעשה פולחני כאמצעי לשינון . נראה אפוא , שהוא תופש את האות כבעל תפקיד מרכזי בהשגת הידיעה . בתיאורו מגיעים לכלל ידיעה מי שחוו 'על בשרם ' את פעולת אלוהים בהיסטוריה והיו עדים למעשי הישועה הגדולים שהביא לעמו . מצד שני , הצורך להעלות את התיאור ההיסטורי על הכתב ולהפכו בסיס לשינון וללמידה מלמד על העובדה , שהכותב היה מודע למגבלות של השגת ידיעה באמצעות אותות . ראוי אף לציין שהמונח "אות" כמעט שאינו מופיע לאורך ספר שופטים למעט מקום אחד - ו , יז , שהוא יוצא מן הכלל המלמד על הכלל . אולם , לאור האמור הופעתו הנדירה של המונח אינה צריכה להרתיע אותנו מלראות באות עיקרון תיאולוגי , שמנחה את מעשה החיבור והעריכה ...
אל הספר