. 3 השפעה או הקבלה עכשיו , שעמדנו על השתלשלות הצורה הסימפוזיונית , אנחנו יכולים לחזור לשאלתנו , לבירור צורת ההגדה המאוחרת , המסבירה את מאכלי ליל הפסח , וזיקתה לסימפוזיון הספרותי . יש אמנם הקבלות בין הצורה הקדומה של ההגדה , הדרשה על יציאת מצרים , לבין הצורה הקדומה של הסימפוזיון . בשניהם , אחרי הסעודה יושבים על כוס יין ואחד המסובים דורש או מרצה בנושא חשוב . בקשר להגדה מצאנו דרישה למבנה רטורי - מתחיל בגנות ומסיים בשבח . לא מצאנו דרישה מפורשת למבנה מתוכנן כזה בספרות הסימפוזיונית ההלניסטית , אבל הנאומים הנמצאים אצל אפלטון אכן ערוכים לפי כללי תורת הנאום . גם בנושא שנבחר יש דמיון-מה בין ההגדה ובין הסימפוזיון הקדום . העלינו שהיו שלוש מסורות שפירשו שהגנות והשבח נמסרים בצורה רטורית . היתה אמנם מסורת רביעית , אולי עתיקה מן האחרות , שראתה בתהלים קיד-קטו חומר מתאים לגנות ולשבח . אך היות שאנו עורכים השוואה לסימפוזיון הרטורי , נתיחס רק למסורות הרטוריות . שלוש המסורות האלה התייחסו לעניינים נכבדים שהיו מעניני דיומא , אף-על-פי שלא התייחסו לסעודה עצמה . אחת - ארמי אבר אבי - עמדה על הגולה בניכר והישיבה בא...
אל הספר