2.התקופה הרבנית

דרושה לנו זהירות מסוימת בהנחתנו על-פי סדר רב עמרם גאון , שמנהג סורא היה לקחת שלוש מצות בין בפסח שחל בחול ובין בפסח שחל בשבת , כי במקור מאוחר ממנו בכ70- שנה , הקשור אף הוא במרכז בסורא - סידור רב סעדיה גאק - אנו מוצאים עדיין את מנהג בני בבל הקדום לקחת מצה ופרוסה כשחל הפסח בחול אבל שתי מצות ופרוסה כשהוא חל בשבת . אין זה מבטל את הנחתנו , כי אף-על-פי שרב סעדיה גאון היה גאון בסורא , אין אנו יודעים תמיד איזה מנהג הוא המשתקף בסידורו . ייתכן שסידור רב סעדיה גאון משקף במקרה זה מנהג מצרים . סיוע לכך אנו מוצאים בהגדה מן הגניזה המזכירה מצה וחצי אבל היא מוסרת שאם פסח חל בשבת - יש לקחת שתי שלמות מלבד הפרוסה . ברוב הגדות הגניזה אין ציון למספר המצות שהיו על השולחן , אחדות מהן מזכירות שבשעת הברכה הוא נוטל מצה וחצי אבל אין ללמוד מכאן כמה מצות היו על השולחן . מכלל ספק לגבי מנהג מצרים לא יצאנו ולו רק משום העובדה , שאין אנו יודעים מתי נכתבו הגדות הגניזה . . 2 התקופה הרבנית צרפת-אשכנז - המקורות האשכנזיים הקדומים ביותר שבידינו , המתייחסים לעניין מספר המצות שבליל הסדר , הולכים אחרי הפתרון שניתן לבעיה זאת בסורא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד