את הכספים הרבים שהיו דרושים לקיום הישיבות ולפרנסתם של תלמידי החכמים , במידה רבה על ידי החרמתם של יהודי הגולה ובעיקר , כנראה , של אלה היושבים במרכזים היהודיים שבאימפריה העותומאנית . כתוצאה מכך , נראה שחכמי צפת היו תלויים פחות בפרנסיה החילוניים של קהילתם , מאשר רבניהן של קהילות יהודיות אחרות , כיון שלא היתה קיימת באן אותה תלות כלכלית כמקובל ביתר הקהילות " . בצפת היתה הדאגה להכנסות הישיבות ( ואולי , בעקיפין , להכנסותיהם של חכמי צפת ) בתחום פעילותם של חכמי צפת עצמם , וכך נתאפשר , כנראה , אותו מצב לא רגיל , שהתבטא בעלי 1 נותם המוחלטת כמעט של החכמים והרבנים בקרב ההנהגה הצפתית , לעומת מעמדם הנחות של הפרנסים החילוניים ( עליו עמדנו בפרק קודם . ( בתי הכנסת התיירים הבאים כיום לצפת רואים אך מעטים מבתי הכנסת העתיקים שבעיר , ובעיקר מבקרים הם בבית הכנסת '' האר"י הקדוש '' של האשכנזים . בתי הכנסת הספרדיים העתיקים סגורים בררך בלל והמפתחות נמצאים בירי שכנים ; כך הדבר לגבי בית כנסת ר' יצחק אבוהב ובית הכנסת ך יוסי בנאה . לבתי כנסת ספרדיים אחרים הכניסה כמעט אינה אפשרית ( בית הכנסת 1 אלשיך — שמפתחותיו שמו...
אל הספר