א . קביעת לוח השנה לוח השנה העברי קובע את דופק החיים היהודי : את מחזור החגים והמועדים וחלק מהמצוות התלויות בקרקע . כאז כן היום , לוח השנה העברי משותף לארץ ישראל ולתפוצות ובאופן כזה הוא משמש גורם מאחד לכלל קהילות ישראל . כל קבוצה שפרשה מהעדה הנורמטיבית ביטאה זאת בכך שאימצה לעצמה לוח שונה , לדוגמה , לכת מדבר יהודה היה לוח אחר ובזאת יצאה למעשה במעין הכרזה על התנתקותה מהמקדש ומהעם באופן שלא ניתן לאיחוי . ניתן להשוות זאת , לדוגמה , לוויכוחים עד כדי שפיכות דמים שהתגלעו בין פלגי הנצרות הקדומה על רקע קביעת חג הפסחא בתאריכים שונים . חג המולד הנוצרי , החל בתאריכים שונים אצל הקתולים ואצל האורתודוקסים , מבליט גם כיום את השוני בין עדות אלה . קביעת לוח השנה היתה אחד התחומים המרכזיים שנתנו סמכות למוסדות ההנהגה בארץ , כולל הגמוניה על התפוצות . בתקופת יבנה התעורר מתח בין רבן גמליאל דיבנה לבין בית הוועד בשאלה מי יקבע את הלוח . הנשיא ראה בזה זכות שלו , ואילו החכמים ראו בנשיא "ראשון בין שווים . " בימי רבי יהודה הנשיא איש לא חלק על זכותו לקבוע את הלוח , אם כי הוא בעצמו זלזל בסמכות זו באמצעות תקנותיו . שני ...
אל הספר