פרק שלישי הוגה הדעות היהדות הרבנית בגרסתה הקדומה מדגישה , כידוע , את המערכת ההלכתית המקיפה , הקובעת נורמות התנהגות בכל תחומי החיים וגם קובעת את גבולות הקהילה שלה בהתאם לכך ( לעומת הנצרות , למשל , ששמה דגש חזק על אמונה נכונה . ( חילוקי דעות שררו ביחס לרוב השאלות ההגותיות שאפשר להעלות על הדעת , וקשה לדבר על תיאולוגיה חז " לית מגובשת אפילו בסוגיות יסוד . אין בספרות ! otftf כל ניסיון לדון בהרחבה או בשיטתיות בשאלות של אמונות ודעות , או לנסח רשימה של דוגמות מחייבות . במקרים לא רבים הוקעו דעות מסוימות כבלתי לגיטימיות , וגם כאן לא נחשפו חסידיהן לעונשים בעולם הזה , ולכל היותר נאמר ש " אין להם חלק לעולם הבא . " יש להניח , שמספר אמונות יסוד , כגון קיומו של אל בורא עולם שהתגלה לבני ישראל וציווה אותם לשמור את מצוותיו הכתובות בתורה , היו נחלתם של כל חכמי המשנה והתלמוד ( ושל היהודים בני • זמנם בכלל , ( אבל שאלות תיאולוגיות והגותיות לא עמדו כלל במרכז עולמם .
אל הספר