יום שלישי 18 במאי בניגוד לכל המשוער היה יום זה יום שקט באופן יחסי . בשעות שלפני הצהרים ירו הערבים אש חזקה למדי מעברים שונים , אבל לא ניסו להסתער . יתכן מאוד שהגורם המונע היה כי ביום השלישי נעזרנו במידה רבה מאוד בהפגזות שבאו מירושלים החדשה על הערבים בגבול שטחנו , על פי יקודות ציון ששידר המטה . גורם שני היו האבידות הכבדות שנגרמו לאויב ללא כל ספק . נסיון אחד בלבד נעשה אחרי הצהרים , כדי לפגוע באופן רציני בעמדה שלנו עלידי פיצתה : היה זה בעמדת לובינםקי בצפון רחוב היהודים . שם ניסה האויב פעמים אחרות ( כמו ביום א' וביום בי ) לפוצץ את קיר המגן הבנוי בטון , אשר הקימו הבריטים לרוחב הרחוב . אילו התמידו הערבים בהסתערויותיהם כמו בשני הימים הקודמים , כמעט שאין ספק שהרובע היה נופל אותו יום . בדרן כלל היו תמים המאנרעות בחזית ביום זה בכל העמדות . משום כר אני בוחר לתארן עמדה עמדה לפי סדר וכך נראה מחדש את סדרן של העמדות , אחרי השינוי הגדול שחל בנפילת רחוב חב"ד אתמול . אתחיל בעמדה המזרחית , אעבור צפונה , מערבה ודרומה . העמדות כסדרן ; במזרח — בתי-מחםה , פורת יוםף ! בצפון — תורג'מן , מלכודת , ניסן-ב"ק , קרא...
אל הספר