פרק י"ג הסכמי שביתת הנשק משהוקמה הקואליציה הממשלתית ה"יונית , " שעל אופיה עמדנו בפרק הקודם , נכונו ראשי המדינה לגשת , לא בלב קל , אל הסדרי שביתת הנשק עם ארבע מדינות העימות הערביות , בתנאים שהותירו , לאורך תקופה ממושכת , חלק מצבאותיהן בתחומי ארץ ישראל המערבית . לחתימת ההסכמים קדם משא ומתן בחסות ראלף באנץ , ' המתווך מטעם האו"ם , אשר התנהל ברובו באי רודוס . ראשון ההסכמים נחתם , כאמור , בין ישראל ומצרים , ב 24 בפברואר . 1949 חשיבותו לא רק בשמשו בבחינת סנונית , שבישרה שורה של הסכמים נוספים , אלא אף , ובעיקר , באשר נחתם קודם למבצע "עובדה , " בטרם שלטה מדינת ישראל על חלקה הדרומי של הארץ , ואף על פי כן הכירה מצרים בגבול הבינלאומי הקודם שבין מצרים וארץ ישראל המנדטורית כגבול המדיני בין ישראל ומצרים , מטאבה בדרום ועד רפיח בצפון . הגבול נקבע , ברובו , לאורך הקו הבינלאומי , אך הותיר את רצועת עזה בידי המצרים . קו שביתח הנשק , לימים "הקו הירוק , " הבדיל מאז ועד מלחמת ששת הימים בין מדינת ישראל לבין רצועת עזה הנתונה תחת ממשל צבאי מצרי . כעבור חודש , ב 23 במרס , נחתם הסכם שביתת הנשק בין ישראל ולבנון ....
אל הספר