אורי ברנר מדיניות הגיוס במלחמת העולם השנייה מן השאלות שנשאלות לאורך כל הסמינר , ניתן לחוש , שהדבר העיקרי , הדרוש כדי להבין את הנושא , חסר , והוא : "להיכנס לנעליים" של התקופה . העוסקים בהיסטוריה חייבים לסקור את עובדות העבר , ראשית כול בעיניהם של אנשי אותה תקופה . היום זה יהיה מוזר לשמוע שבמציאות של ארץ ישראל במשך הרבה מאוד שנים , כולל בשנות מלחמת העולם השנייה , כמעט שלא היה צו גיוס , שהדיון המכריע עליו לא התנהל במוסדות הסתדרות העובדים , על פי רוב בוועד הפועל , ושם התקבלו ההכרעות החשובות . דברים , שהוועד הפועל של ההסתדרות לא הסכים להם , לא עברו על פי רוב במוסדות , אלא אם כן נציגי מפלגות הפועלים במוסדות סטו מן ההוראות , ולא הצביעו לפי החלטת הוועד הפועל . גם זה קרה , אבל בדרך כלל , בכל משבר גיוס , וכאלה היו רבים במשך תקופת מלחמת העולם השנייה , כאשר המוני חייבי הגיוס לא נענו לצו , בעוד התביעה להגדלת מספר המגויסים גדלה ( כי ההתנדבות ליחידות העבריות בצבא הבריטי לא הגיעה מעולם למיצוי האפשרויות שנפתחו מצד האנגלים בתהליך הדרגתי , ( פנו המוסדות להסתדרות , וביקשו את עזרתה . ההסתדרות היתה אז הגורם ...
אל הספר