. 18 המרד הגדול 74-66 ) לספירה ) וחורבן בית שני היהודים ללא יהודים בכל רחבי ארץ ישראל , ובייחוד עם העימות בקיסריה , ולבסוף הוא מאשים את הנציבים המושחתים וחומרי הבצע . גם טקיטוס רומז שחלק ניכר מן האחריות לפרוץ הקרבות מוטל על הנציבים ? ליקס ופלורוס ועל התנהגותם האכזרית והבלתי אחראית ( דבר הימים , ה , 3 , 9 ואילך . ( ספרות חז"ל , אף שהיא מתעלמת בדרך כלל מאירועי המרד , מנמקת אותו במניעים מוסריים , במתחים חברתיים ובנושאים חומריים ( תוספתא , מנחות יג כב ; בבלי , גיטין נה ע"ב — נו ע"א . ( ה תרוששות העס והקיטוב החברתי כלכלי החוקרים בני ימינו סבורים שהיו גם גורמים חברתיים כלכליים שהביאו לפרוץ המרד . המסים הקשים שהטילו הנציבים , ובייחוד האחרונים שבהם , רוששו את העם , ולא ייפלא שבשנות החמישים למאה הראשונה לספירה נתרבו הליסטים בארץ . חשיבות הגורם הכלכלי באה לידי ביטוי במעשה הראשון שעשו הסיקריים והמוני העם בירושלים לאחר פרוץ המרי : הם שרפו את הארכיונים שהכילו את שטרי החוב השונים . נוסף על כך , יש הסבורים שהעושר שהצטבר בירושלים מתרומות העם גרם גם הוא להקצנת הקיטוב המעמדי : העשירים התעשרו ואילו הע...
אל הספר