24 ספירלת הרחמים העצמיים

401׀ אמ נ ות החיים הטובים לתרבות הפופולרית : "דמעותיו של ליצן" של להקת המִירקלז, למשל, היה אחד הסינגלים הנרכשים ביותר בשנות השישים, עם כאחוז מהמורכבות המוזיקלית של האריה המקורית וכחצי אחוז מהמטען הרגשי שלה . אם אתם לא מזילים ולו דמעה אחת כשאתם מאזינים ל"וסטי לה ג'ובה", אני לא יכול לעזור לכם . אבל אנחנו יודעים שהתנהגותו של קאניו, בטווח הארוך, היא קונטרה-פרודוקטיבית . רחמים עצמיים הם אחת התגובות הכי פחות מועילות למבחנים שהחיים מעמידים לפנינו . הם לא משנים דבר ולמעשה עושים את ההפך . רחמים עצמיים הם מערבולת רגשית, ספירלה ששואבת אותנו עמוק יותר ככל שאנחנו מסתחררים בה זמן רב יותר . אנשים נלכדים בתוכה ועד מהרה נופלים קורבן לפרנויה . הם מרגישים כאילו קבוצת אנשים, האנושות כולה או אפילו כל היקום יצאו נגדם . האדם שנופל למערבולת הזאת נלכד במעגל קסמים מרושע, וכך גם הסובבים אותו, שבשלב כלשהו יתחילו לשמור ממנו מרחק — ואפשר להבין אותם . ברגע שאני מזהה בעצמי רמזים ראשונים לרחמים עצמיים, אני עושה כמיטב יכולתי להתרחק מהמשיכה המסוכנת שלהם . כמאמר הפתגם, "אם אתם מוצאים את עצמכם בתוך בור, תפסיקו לחפור" . צ'...  אל הספר
תכלת הוצאה לאור