326 אדריכל בקיבוץ – ויטוריו קורינלדי בשנות ה- 80 היו לחברי צרעה אמביציות גדולות, בהתבסס על תחזיות דמוגרפיות וכלכליות של הקיבוץ, שהתברך בשורה של אנשים מוכשרים ומנוסים בתחום הניהול . הם אלה שקבעו את מדיניות הבנייה, שהתבססה כנראה על מגמת קליטה וצמיחה באותו עשור . היו גם הזדמנויות מימון שעודדו יוזמות בנייה שונות . לא ראיתי מתפקידי להתריע נגד גודל הפר ו יקט, ו ק יבלת י את הנחיות הקיבוץ כפרוגרמה . ממדי הגוש שהתקבל עם הרחבת הבניין הקיים וההפרש הטופוגרפי, שאיפשר תכנון אולם מתחת לחדר-האוכל – כל אלה ביקשו טיפול בשפה הנוטה למונומנטליות מסוימת, תוך שימוש ב אלמנטים גיאומטריים . כך למשל, היו הצילינדרים של המדרגות או פיר המעלית, אמורים להיות בסוף התהליך צבועים בגוונים חזקים, כדי ליצור מתח ותנועה . בתוך קונספציה כזו גוף חדר-האוכל מהווה כותרת עליונה, סיומה של התרחשות מגוונת המתקיימת מתחתיה . אני לא חושב שיש להסתכל על הבניין במושגים שגרתיים של חזיתות, כי לדעתי כל החזיתות חשובות באותה מידה, גם אלה הפחות גלויות למבט הישיר . היות שהבניין נבנה בשלושה שלבים שונים, הייתה כוונה לאחד את הכל לקומפלקס אחיד . אבל ...
אל הספר