החלולית והצעקה

81 4 לדברי פרויד, באותם רשמים חזותיים אדם לזהות . " מזהה למעשה רשמים הדומים לאלה שנבעו מגופו, שחווה . כאן פרויד מזכיר את הצעקה ; ברגע שתישמע צעקה מהזולת, הדבר יזכיר את צעקתו שלו . זה הבסיס לתסביך הזולת, שיש בו שני חלקים, האחד הוא מבנה מתמיד המתאים לדבר בעולם, Das Ding , הנותר מחוץ לכל הבניה של פעולת שיפוט או הנחה, ואת השני אפשר להבין דרך פעולת הזיכרון, כלומר הוא מצטמצם למידע הנובע מעצם גופו של הסובייקט . לאקאן מתייחס לדממה או לשתיקה באופנים שונים הקשורים לממשי, אופנים הנעים בראש וראשונה מההתייחסות ל ד בר [ Das Ding ] עד למה שכלל לא ניתן להיאמר ולהיחזר . אחת ההתייחסויות הראשונות מצביעה על כך "שכוכבי הלכת אינם מדברים : ראשית, כי אין להם מה לומר, שנית, כי 5 כוכבי אין להם זמן ושלישית, כי השתיקו אותם . " הלכת אינם מדברים כי אין להם זמן, אפשר אפוא לומר שהם נצחיים, שאינם משתתפים בטמפורליות, והנצח קשור לדממה המוחלטת, לדבר המתמיד, החוזר לעד לאותו מקום עצמו . לעומת זאת, האדם הוא המשתתף בטמפורליות ומדבר . "ההגדה [ dire ] Freud, S . , ( 1950 ) “Project for a Scientific Psychology ( 1950 4 S . E . ...  אל הספר