ירושלים של לגעת בעיר

[ 169 ] מקום וזיכרון הנתונה בעימות דתי-פוליטי מתמיד במציאות שאחרי מלחמת ששת הימים . נוסף על כך, בעוד מבטו של פרלוב היה יכול להתמקד בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים רק דרך הצצה מבעד לחומה – זה של וולמן מתקיים במציאות שבה העיר העתיקה וחלקה המזרחי של ירושלים נכבשו ונמצאים בשליטה ישראלית . במילים אחרות, זהו מבט בעיר שונה מבחינה פיזית ופוליטית . חלקו השני של הסרט עובר ממרחבי הזיכרון לירושלים של ההווה . עיר סואנת וצפופה, אך גם מגוונת מבחינה אנושית ופוליטית : חרדים, פלסטינים . זוהי תנועה אל תמונות יום-יומיות . הפרק השלישי נפתח בעיר ריקה מאדם ועובר לסרטי ארכיון המתעדים את ימי המצור על ירושלים . דימויי הרס, גופות מכוסות מוטלות על הארץ, אנשים נושאים אלונקה, עשן מיתמר מבניין שנפגע בהפצצה, ופליטים עוזבים את בתיהם . זהו זיכרון היסטורי ארכיוני של העיר, וממנו עובר וולמן למונטז' המשלב בין קירות מעוטרים באבני ירושלים ובין פניהם של שתי ילדות, נער, אישה צעירה ואישה מבוגרת המביטים אל המצלמה כמו היו אבני העיר, והפנים עדים דוממים להיסטוריה של העיר . התיעוד הארכיוני משולב בזיכרון האישי . העריכה חותכת בין מתפללים ב...  אל הספר
עם עובד