מגבלות השוויון: ההיפר־ריכוזיות של הקניין

170 | קיצור תולדות השוויון המתמשך של ההיפר-ריכוזיות של הקניין ( ראו תרשים 27 ) . אפשר כמובן להבחין בעלייתו הנמשכת וארוכת השנים של מעמד ביניים בעל רכוש באירופה . ב- 1913 החזיקו העשירונים השישי עד התשיעי ב- % 10 בקושי מהנכסים ; ב- 2020 הם החזיקו ב- % 40 מהנכסים, 1 אלא ש- % 50 העניים ביותר עדיין לא היו בעלים בפרט בנדל״ן . של רכוש מוחשי ( % 5 מהנכסים ) באירופה של 2020 , בעוד העשירון העליון החזיק בידיו % 55 מהנכסים . במילים אחרות, העניים ביותר היו בעליו של רכוש קטן פי חמש מאות בממוצע לעומת העשירים ביותר ( חלקם בסך הנכסים היה קטן פי עשרה, בעוד מספרם היה גדול פי חמישה ) . בארצות הברית המצב קיצוני אף יותר : % 50 העניים ביותר החזיקו ב- 2020 % 2 בקושי מסך הנכסים, לעומת % 72 שהיו בידי העשירון העליון ו- % 26 בידי מעמד הביניים בעל הרכוש . במונחים של ריכוזיות הקניין, ארצות הברית של 2020 נמצאת בעמדת ביניים בין אירופה של 1913 לזו של 2020 , והיא נוטה להיות קרובה יותר לאירופה של 1913 . מדהים להיווכח עד כמה התחלפו ארצות הברית ואירופה במהלך המאה העשרים במיקומן היחסי בכל הנוגע לאי-שוויון ( ראו תרשים 28 ) ....  אל הספר
הקיבוץ המאוחד