עיון ומעשה בחינוך כיצד נובעות פרקטיקות חינוכיות נאות מתורות חינוך מפוקפקות

94  מחשבות לא חינוכיות פְּרֵה ופּוֹסְט קורונה הפרק הראשון בספרו של גלעד שואל מה הקשר בין חינוך, למידה, הוראה וידע . התשובה היא שהם היבטים של שלם אחד ‑ "המעשה החינוכי" . "מהו אם כן מעשה חינוכי ? " המחבר שואל ומשיב : "מעשה חינוכי הוא מעשה שדרכו מתחזקת נשמת הילד ופורצת את דרכה, מקבלת כוחות, מתהווה ומכירה את עצמה" ( עמ' 13 ) . ההוראה, בעודה מקנה ידע ומיומנויות, צריכה גם ובעיקר לחנך ‑ לחזק את "נשמת הילד" . הוראה מחנכת כזו אינה הרצאת ידע סמכותית, אלא שיחה קשובה עם ילדים : "עלינו לפעול תמיד מתוך הילדים עצמם ‑ צניעות והקשבה הן הבסיס לכל עבודה חינוכית בעלת משמעות" ( שם ) . ובהמשך : "אם טיפוח האדם והאנושי הטמון בכל ילדה וילד הוא המטרה שלנו, הרי שהפרדה בין הוראה ולימוד לבין חינוך היא מלאכותית ושגויה" ( עמ' 17 ) . ההוראה היא אפוא חינוך . יותר מזה, היא גם למידה, שכן היא מותנית בלמידה של התלמידים ומתהווה יחד איתה, באופן הדדי . "הוראה ולמידה הן למעשה תהליך אחד, תהליך של יצירה משותפת שמתרחש בין כל העושים במלאכה" ( עמ' 21 ) . גם הידע המתוּוך בהוראה אינו ישות מנותקת : "תחומי הדעת והעשייה השונים אינם מנ...  אל הספר