החלטנו לקחת את הסיכון ולהביא איתנו סלסילה לסבתא עם מאפים שאיריס אפתה . אחרי תקופה ארוכה של בדידות וריחוק, היה נראה שסבתא יהודית באמת היתה צריכה את הביקור כי היא מאוד התרגשה כשישבנו ספסל ליד ספסל בגינה מתחת לבית שלה . הילדים לא חיבקו ולא התקרבו, אבל סבתא הניחה להם שוקולד וסוכריות בשקית על הקרקע כמו שמניחים לחתולים והם התקרבו בזהירות ( ובצורה חתולית למדי, יש לציין ) , לקחו את הממתקים, זללו אותם והיו מבסוטים עד השמים . אחר כך הם השתוללו בדשא לידנו והדביקו את כולנו בשמחה . ואז פתאום, משום מקום, התחיל להדהד בשכונה קול של שירה . "שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" . הילדים התחילו למלמל את המילים שהם כנראה מכירים מהגן ( מודה, לא אנחנו לימדנו אותם ) ולצעוד מהופנטים כמו העכברים של החלילן מהמלין לכיוון היציאה מהגינה, לכיוון הצלילים . הלכתי איתם והשארנו את אמא וסבתא על הספסלים . הקולות הלכו והתחזקו, וכעבור דקה או שתיים של ניווט בין הבניינים התגלה איש די מבוגר, קצת שמנמן, עם זקן גדול, דומה לציור של אליעזר והגזר מהספר המפורסם . האיש עמד לבד ליד אוטו במגרש חניה בין ה...
אל הספר