125 כנגד הנוצרים ; ( 2 ) כי הם עולבים בישוע, במרים, וב- 12 השליחים, וגם בנו ובסדר הנוצרי שלנו ; ( 3 ) כי הם ספרי כזב ; ( 4 ) כי באמצעותם היהודים מובלים לדבוק באמונתם היהודית ולא לעבור לאמונה הנוצרית . רויכלין מסכים כי אחדים מהספרים, שהם יצירות ספרותיות ולא דתיות במהותן, כוללים ביטויי גנאי כלפי הנצרות . אף על פי כן, טוען רויכלין, כל יצירה ספרותית היא ביטוי אישי של מחברה ואיננה בהכרח מייצגת את הקולקטיב שאליו הוא משתייך, שבמקרה הזה הוא העם היהודי . המלצתו, הנסמכת על פרספקטיבה היסטורית, היא לא לשרוף את ספרי היהודים : "היהודים הם אוצרי הספרים שלנו, מקטלגיהם, הספרנים ומשמרי ספרים אשר מהם ניתן 38 לשאוב את האמת בדבר אמונתנו" . בעקבות אבות הכנסייה, ובעקבות תומס אקווינס, רויכלין תפס את היהודים ואת ספריהם כממלאים תפקיד בשירות האמונה הנוצרית . יתרה מכך, רויכלין היה אף אמיץ דיו להצהיר : "היהודי הוא יציר האל בדיוק כמוני", הצהרה שאריקה רומל הגדירה : "ההצהרה הליברלית ביותר לגבי יהודים 39 לא פחות שניתן למצוא בכתבים מן המאה ה- 61" . סובלנית היא הערתו ( על האיגרת הראשונה של 38 רויכלין, ח ו ו ת ד ע ת : ה ...
אל הספר