65. יהודה הדסי, 'ספר אשכול הכֹּפֶר', ארבעה טקסטים פולמוסיים

פריחה מחודשת : המעבר מארץ ישראל לביזנטיון 521 פיסקה שנייה סימן צ"ט : ח ברינו אחינו שכנגדנו מודים לישוע הנצרי בעשותו האותות . ואומרים אמת בקוסמנוּת שֵם המפורש היה עושה האותות . וכפי תורתם היה ממרה מהם וע ( ל ) כ ( ן ) הרגוהו בבית שני מקדשך . ט וענים בעדו הכתו' [ ב ] אומ' [ רים ] ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו . ולכן הרגוהו כי כן מנהגם למי אשר יִמחֶה בידם ויחליף מאמ' [ רים ] אשר דִּברו ומִללו . בעבור דתם הן למות הן לשרשי הן לענוש נכסין ולאסורין עד יום זה זמנך . י ודעי תורה בני מקרא אומרים . כי ישוע איש מתוקן וחכם וצדיק בדבריו מִתחִלָּה היה לפני ישרים . ומדרך צדוקים וביתוסים היה בלבו לגמרים . ואסר גם הגירוש מאשה כמ ( ו ) שאסרו צדוקיך . כ תרוהו בני בירב על כי היה מחליף דבריהם והרגוהו והלך לו . כאשר הרגו כמה צדיקים מוכיחים על דבריהם בשַׁמתָּא ובנִדוי ונהרגו בתוכחת מלולך . ובקשו להרוג גם לענן נשיא ישראל ראש הגולה נ ( וחו ) ע ( דן ) בגורלך . יען שחלף וחלק בדבריהם ברוב יראתו ושֹכלך . ולא נתנו אלהים בידי רשעי ישראל רועיך . פיסקה שלישית סימן ר : כ כה קובעים בשם בזמן בכמה ימי אלהיך . ואי...  אל הספר
כרמל