יַם המקרא – הפרשנות השיטתית לסוגיה 429 גם את הנשים שאין להן הגנה של בעל, שהן לא פעם השדֵרָה המוחלשת ביותר בתיאור המקראי של החברה בתנ"ך . יחס זה ניכר ברבים מפירושיו, כגון בסיפור הגר וישמעאל, בסיפורי דוד ועוד, והוא בגדר תו המייחד את פרשנותו . רכיב זה בפירושיו אף מחריג אותו משאר פרשני ימי הביניים היהודים, שרוּבּם אינם מגלים רגישות יתירה לחיי הנפש 423 האם גיבש יפת את התובנות האלה עקב התעמקותו בסיפורים של גיבורים מעין אלה . עצמם, מתוך רגישותו הספרותית המיוחדת לביקורת החברתית הסמויה או הגלויה שבאה לידי ביטוי בסיפורת המקראית ? ושמא חוויותיו האישיות הן שחידדו אצלו גישה חיובית כל כך לדמויות בעלות המעמד הנחוּת בחברה, ובפרט נשים וגֵרים ? ייתכן שמקור התובנות הללו נטוע באידאולוגיה ובהלכה הקראית, שגם בהן בולטת מגמה שוויונית . מכל מקום, תובנותיו אלה של יפת בולטות בחדשנותן במסורת הפרשנית היהודית . יפת אינו מדבר 424 במפורש על מניעיו כפרשן בסוגיה זו, ואפשר לדלות את כוונותיו רק מן הפירוש עצמו . כאמור, לא רק רות מוצגת בפירושו באור חיובי, אלא גם נעמי חמותה . נעמי לתפישׂתו היא רבת חסד ונבונה . בפירושו לרות ...
אל הספר