דברי הקדמה

14 תור הזהב הקראי מחוץ לעולם המחקר כמעט אין מלמדים דבר וחצי דבר על הספרות שיצר זרם חשוב זה ביהדות במשך מאות שנים, גם לא במערכת החינוך הפורמלית הישראלית – כביכול היתה רק יהדות אחת לאורך ההיסטוריה . חוסר העניין במורשת הקראית קשור כנראה גם לנטייה ( שרווחה לפחות עד לאחרונה ) לפסוח על הנְחלה מסודרת של ההיסטוריה והמורשת של יהודי ארצות האסלאם, על קהילותיהם השונות . העניין בקהילות אלה התעורר מחדש וביתר שׂאת בשני העשורים האחרונים, ולא זה המקום להיכנס לנסיבות שהביאו לכך, על מורכבותן הפוליטית וההיסטורית . לדעתנו אין ספק שהשפה הערבית הספרותית, הנכתבת בדרך כלל במקורותינו באותיות עבריות עם סממנים יהודיים נוספים, שבהּ התחברו רבים מספרי העיון היהודיים הקלאסיים של ימי הביניים, ובכללם גם מרבית הכתבים הקראיים הקלאסיים, היא אחת הנסיבות האלה . שפה יהודית זאת הקשתה על שילובם של כתבים אלה בקאנון היהודי - הישראלי, הנסמך על השפה העברית ועל עקרון ה'עִבריוּת' כעיקרון מְבַדֵּל, שהתקיים עוד מתקופת הרנסנס וההשכלה ועיצב לימים את רוחה של המדינה שבדרך . גם חיבורי-מפתח שיצאו מתחת ידם של מחברים רבניים ותורגמו לעברית עוד...  אל הספר
כרמל