ה ט אמ ההבט טמ אאבאהט ואשהוצ צהקב : קט 198 לעומת בן-צבי, שהציג בתיאורו החשוב את צפת כדוגמה לקהילה מסורתית שפעלו בה רבנים חשובים, שזר עמד על החידוש הגדול הטמון במפעל הצפתי ועל הפן המהפכני שבו . שזר נחשב, במידה רבה של צדק, לנציג מובהק של ההיסטוריוגרפיה הציונית 13 זיהוי זה הוא אך טבעיולאחד ממנסחיה של התודעה ההיסטורית הלאומית . לנוכח העובדה שמדובר במי שהיה אחד המנהיגים הבולטים של תנועת העבודה ומפא"י, שר בממשלות ישראל ונשיא מדינת ישראל . שזר אף נבחר לנשיא הכבוד של החברה ההיסטורית הישראלית, והעומד בראשה, בן-ציון דינור, ערך וכינס את 14 עמדותיו אפיינו רבים מחבריו, אנשי "האסכולה הירושלמית" . כדברי מאמריו . דינור בהקדמתו לאסופה, שזר היה מחלוצי המחקר על השבתאות וספיחיה, ומעצב מובהק של היחס האמביוולנטי הבסיסי כלפי השבתאות בהיסטוריוגרפיה ובתודעה 15 אף על פי כן, מכמה ממאמריו משתמעת עמדה שונה מאוד מן העמדה הציונית . ההיסטוריוגרפית המקובלת, ובוודאי מן התודעה ההיסטורית הקולקטיבית . עמדה זו באה לידי ביטוי בולט במסה "צופַיך צפת", שמתארת את המרכז היהודי בצפת של המאה השש-עשרה . כפי שנראה להלן, מסה זו משקפת...
אל הספר