"להביא את המשיח באמצעות החוק"

בטאבת צתאקאצ בהמטט צהקוב : בט 124 כהנא הדגיש את שני הממדים של מפעלו של קארו : האחד הוא הפעילות השוטפת, שבה קיבל קארו את הריבוי כעובדת מציאות שיש להשלים איתה ולא להיאבק בה ; והאחר הוא האופק האוטופי והשאיפה לידע טוטלי ולתורה אחת, המתגלמים במפעלו ההלכתי . ממדים אלו משקפים את המתח הבסיסי הטמון בנומוס, ואת תפקידו כגשר, ולפיכך כמסגרת לפעילות מתמדת . בהקשר הצפתי הדבר בולט במיוחד — הן נוכח השאיפה היסודית לכינוס ולתיקון, הן נוכח חשיבותו של מושג הגשר בכמה רבדים : בין העולם הארצי לעולם השמימי ; בין החיים למתים ; ובין המציאות המאופיינת בגיוון ובריבוי מנהגים לבין השאיפה להאחדה, המזוהה עם המקדש . לא כל מערכת משפטית בעלת אופק אוטופי נוגעת לנושא המשיחי, אבל ההלכה איננה בפשטות מערכת משפטית, ודאי לא בעולמו של הרי"ק . למעשה, הערותיו של קאבר מלמדות עד כמה תודעת הגלות נחוצה לבניית מערכת משפטית מן הסוג הזה . לדבריו, "החזונות שלנו מציגים בפנינו את המציאות 50 הבסיס של מערכת זו הוא הכרה בפגימות . במובן זהככזו הזקוקה לגאולה" . מפעלו ההלכתי של קארו הוא מסגרת המעניקה למציאות לגיטימציה, אבל גם מצביעה על חסרונותיה ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד