לאחר שרווינו במלאכת הסיבוב המשכנו בדרכינו לקפטריה . בהיותנו מסובים שם אמרתי לחברים דברים פחות או יותר בנוסח זה : "שוו בנפשכם שאירעו גניבות במלתחה והנהלת האוניברסיטה התקינה מצלמות במקום כדי לתפוס בכף את הגנבים, והנה אנו מככבים בצילומים במלוא הדרנו, משחקים במנעולים, מסובבים אותם בלהט, ומתוך דבקות במשימה לכאן ולכאן - מטבע הדברים היינו מוזמנים לחקירה . לו היינו מספרים את האמת הפשוטה, לאמור : המנעולים מבריקים, העין רואה והיד נמשכת, וכך מצאנו עצמנו מסובבים אותם מבלי שהצטרפה למעשים מחשבה רעה, קשה להלום שגרסת ‑ אמת זו היתה מוצאת לעצמה מסילות ללב החוקרים, ועולה החשש שדלות הגרסה והיותה חפה מכל אינטליגנציה ומעוף לא היתה מאפשרת את המשך לימודינו בפקולטה למשפטים, במוסד המכובד שבו למדנו, והיתה שמה לאל את רצוננו לשמש עורכי דין בישראל" . בהביננו כי סביר להניח שגרסה זו לא תחצה את סף הגיחוך - כך המשכנו והפלגנו בדמיוננו - תרנו אחר אחותה ההגיונית והסבירה הימנה, כזו שתניח את דעת החוקרים ; למשל, שחבר ביקש מעמנו לסור לתאו וכיוצא באלה גרסאות שאינן אמת ושדין כולם היה להתנפץ מהר מאוד על סלעי המציאות העגומה . במק...
אל הספר