שהתל " ג עולה , העוני יורד . אך אי אפשר להשתמש בקשר הזה כדי להסביר מדוע נפסקה ההתקדמות במלחמה בעוני בשנות השבעים . למרות הזיכרונות הוורודים מעידן השגשוג של אייזנהאואר , הצמיחה מאשר בתקופת גבוהה יותר הכלכלית בשנות השבעים הייתה בפועל עד 1953 השלום של שנות החמישים . קצב הצמיחה השנתי בשנים אחוז — שיעור נמוך במידה ניכרת מהצמיחה בשיעור 7 . 2 היה 1959 5 . 1979 עד 1970 אחוז בשנים 2 . 3 יתר על כן , הצמיחה הנמוכה יותר בשנות השבעים התרחשה בכמה שנים רעות מאוד . במהלך אותן שנים שבהן שיעורי הצמיחה היו בשיעורים דומים לימים הטובים של שנות השישים , קו המגמה של העוני היה " צריך " להתנהג כפי שהתנהג במהלך שנות הצמיחה המקבילות בשנות החמישים 6 והשישים . אך קו המגמה הזה סירב לעשות את מה ש " צריך " . כשבוחנים את הדברים לעומקם עולה מהם כי שנות השבעים היו עשירות יותר בכמה מובנים חשובים משאפשר ללמוד מנתוני העלייה האחוזית בתל " ג , משום שהבסיס לחישוב הגידול האחוזי המשיך ותפח . הגידול בתל " ג במונחים דולריים ריאליים במהלך שנות השבעים היה גדול במחצית מהגידול המקביל בשנות החמישים . הגידול הניכר הזה נכון גם כשמבקרים ...
אל הספר