ציווי האבהות הפעילה הוא כמובן רק חוליה מאוחרת בשרשרת המוסכמות החברתיות שאדם חייב להיכנע להן בדרך להורות ) אני לומד את השפה ( . הראשונה היא אימוני ההכנה ללידה , שבה " לומדים להתנהג בטבעיות " . רובין אינה מתלהבת מצירופי דבר והיפוכו , ואני , כפסיכיאטר לשעבר , יודע לזהות תרופות דמה כשהן מונחות מולי . סירבנו לעבור אימוני הכנה ללידה . אבל הסכמנו לעבור לוולוו . למען האמת , בוולוו הזאת הלכנו עד הסוף . קנינו גרסת סטיישן עם גגון : כלי התעבורה היאפי המושלם . " מטעמי בטיחות בלבד ", כפי שתירצתי לחבריי . מחאתי התקבלה בחיוכים של יודעי דבר . ולבסוף המוסכמה העכשווית העליונה : הדרישה שהאב , בלבוש של חדר ניתוחים , יהיה נוכח בשעת הלידה . מובן שאתה לא חייב להיות שם אם לא מתחשק לך . מותר לך , אם תרצה , לחכות בחוץ כמו בעל עצבני בחוברת מצוירת , לצעוד הלוך ושוב , לעשן ולקטר עד שהכול ייגמר . זכותך המלאה לזנוח את אשתך , להתעלם מיוצא חלציך ולהמיט חרפה על כל המין הגברי . אנחנו מדינה חופשית . השתנותו של האב המצפה ללידה ממטרד — שנועד רק להרתיח מים , למצוא מגבות ובאופן כללי לא להפריע — לשותף כפוי בבימוי דרמת הלידה הי...
אל הספר