134 | כל השאר הוא אלמוות שנים, הוא היה גאה בו במיוחד . לא היה זה שיתוף פעולה מו"לי ראשון בין הקיבוץ המאוחד לבית לוחמי הגטאות : ב- 1950 ראה אור ספרו של טוביה בוז'יקובסקי, בין קירות נופלים, ב- 1953 פורסם יומנה של יוסטינה מאת גוסטה דוידזון, חברת מחתרת בקרקוב, ובו הקטעים ששרדו מן היומן שכתבה על דפי נייר טואלט בבית הכלא . ביומן זה קיננה שאלה מכוננת, שהפנתה המחברת לבן זוגה שמעון דרנגר : "האם תאמין כי המרד שלנו, ואפילו העז ביותר, ערכו יותר מערך של סמל ? " . הוא השיב לה : "בלי ספק" . שניהם נהרגו . 84 שאלה זו ליוותה את מלאכת העריכה של ספר מלחמות הגיטאות שהיה תיעוד נרחב של "דף בהיסטוריה שלנו", 85 שהשתרע על פני 812 עמודים ורחוק מלהיות שלוש שורות בהיסטוריה, כלשון מילותיו המפורסמות של דולק ( אהרן ) ליבסקינד, חבר מחתרת בקרקוב, בטרם נפל . לא היה זה ספר היסטוריה אלא קובץ מקורות : ככתוב בפתח הדבר, בספר זה "צרוּר דברה הפשוט של המחתרת היהודית בפולין" בתקופת השואה . 86 זו גם הייתה נקודת המוצא : "אנו לא היסטוריונים", אמר צוקרמן, אלא מתעדים "גרגרים של גבורה" ב"קטסטרופה הגדולה" . 87 בתוך כך הלך והתחדד יתרונו...
אל הספר