יהדות ואנתרופוסופיה 666 בפשטנות, כי קרוב לוודאי שמי ששמע את דברי שטיינר על הרפואה היהודית ( לעיל, עמ' 619 - 620 ) לא יבחר אחר כך ללכת דווקא לרופא יהודי . נראה אפוא, שלא ניתן לאחוז את החבל משני ראשיו : — מחד גיסא, חסידי שטיינר מקבלים בפרהסיה, או מסכימים בשתיקה, שעמדותיו הבלתי-סובלניות של שטיינר בנוגע ליהודים וליהדות ( שאותן הם אינם תופסים כבלתי-סובלניות ) הן מוצדקות ונכונות . ומאידך גיסא, חסידיו טוענים גם שעמדות שטיינר בעניין זה הן סובלניות וליברליות . אם רוצים ללמוד על סובלנות דתית נוצרית ועל אצילות נוצרית שאינה צרת אופקים, יש להציג, מנגד לדברי שטיינר על היהודים ( שעליהם עמדנו בפרק הקודם ) , את הצהרתו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני ( בבית הכנסת ברומא בשנת 1986 ) , שהיהודים הם "אחינו הבכורים והאהובים" , או את דברי ההוגה הרוסי ולדימיר סולובייב, על חשיבותה האוניברסלית, בעבר 1 וכן, כדי ללמוד על ליברליזם ועל אצילותובהווה של היצירה התלמודית . ליברלית, יש להעמיד מנגד לדברי שטיינר את הצהרתה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ( בנאומה בברלין בקיץ 2014 , על רקע התגברות האנטישמיות בגרמניה ) , שלכָבוד הו...
אל הספר