2.1 תגובת מדינות וארגונים בינלאומיים ודיני השימוש בכוח

37פרק 2 | התגובות למלחמת לבנון השנייה המדינות שכינו את הפעולה הישראלית "תוקפנות" לא טענו שאין היא מוצדקת כיוון שהגורם התוקף — חזבאללה — הוא ארגון לא מדינתי . 173 כשנדרשו לסוגיית המידתיות, נציגי רוב המדינות לא דנו כלל בשאלה אם הפעולה משרתת את צורכי ההגנה העצמית של ישראל ( בתדרוך נאמר שהפגיעה בגשרים ובדרכים נועדה למנוע את הוצאת החיילים החטופים מהאזור ) , אלא בעצם הפגיעה באזרחים ובתשתיות אזרחיות . אפשר שהדבר מעיד על החלת מבחן "מוחלט" ולא "יחסי" על הפגיעה באזרחים ובתשתית אזרחית, אף שמבחן זה מנוגד לדין הבינלאומי — הן לדיני השימוש בכוח הן לדיני הלחימה . רבים מהנציגים הדגישו שעל לבנון להחיל את ריבונותה על מלוא שטחה, לפרק את המיליציות החמושות, ובהן חזבאללה, וליישם החלטות קודמות של מועצת הביטחון — אף שלא ברור אם ראו בפעולות אלו יעד פוליטי או חובה משפטית . הצהרת מנהיגי ה- G8 בפסגת 2006 ב- 16 ביולי 2006 הופצה הצהרה של מנהיגי ה- G8 . 174 באותה עת הורכב הפורום ממנהיגי ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, גרמניה, יפן, צרפת, איטליה וקנדה . על פי ההצהרה, הסיבה המיידית למלחמה היא שחזבאללה תקף את ישראל משטח לבנ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר