דיור בר השגה

תקומה בשקיעתה | 101 אבי עבד בנמל ( כמלגזן ) . אחרי שש שנות עבודה הוא רכש דירת שני חדרים ברחוב כ"ג בקריית חיים . חברת הנמל הקימה ברחוב זה בתים של שתי קומות, ארבע משפחות בכל בית, והדירות נמכרו לעובדי הנמל בתנאים מועדפים . בסמוך "לצריף", כך כונתה התחנה המרכזית של "אגד", עמדה שכונת קריית החשמל . בשכונה זו גרו עובדי חברת החשמל . כאשר ירדנו, זוג צעיר, ב- 1963 לעבוד בים המלח, דאגה חברת מפעלי ים המלח למתן הלוואות נוחות כדי שעובדיה יוכלו להשיג דירה . הארכתי בתיאור ( כי הייתי שם ) כדי להדגים, איך ממשל הדואג לאזרחיו, דאג לספק לכולם דיור בר השגה . ומה המצב נכון להיום במדינה העשירה ? ילדים בשנות הארבעים לחייהם, נשארים לגור בבית ההורים ודוחים חתונות . הדיור פסק מלהיות בר השגה . הזנחת השירותים לאזרח הוא פרמטר מובהק לשקיעה . אבל אפשר גם אחרת . בשנת 2003 התמנה "מר כלכלה" בנימין נתניהו לשר האוצר בממשלת שרון . ביבי כמו קודמיו ( מומחי הכלכלה הנכונה ) ביצע רפורמות שבבסיסן עמדה התפישה, "תנו לכוחות השוק לנהל את המשק" . ואכן כוחות השוק החלו לנהל את מערכות הבינוי אשר הביאו אותנו אל עברי פי פחת . כל שרי האוצר ב...  אל הספר
ספרי ניב