פרק כו על סיבה ותוצאה, ועל יחסים אחרים

על האידיאות 284 יחסי זמן ורד או דובדבן מסוימים וכולי ) — כשמתייחסים אליו כאל עצם אשר נוצר במהלכו הרגיל של הטבע לפי עיקרון פנימי, אבל הוא מופעל בידי יש פועל או סיבה חיצוניים כלשהם, או מתקבל מהם, וכאשר פעולתם נעשית בדרכים בלתי מוחשיות שאיננו תופסים — לכך אנו קוראים "התהוות" . כאשר הסיבה היא חיצונית והתוצאה נוצרת באמצעות הפרדה או הצבה של חלקים מובחנים זה לצד זה — לזה אנו קוראים "יצירה", וכל הדברים המלאכותיים הם כאלה . כאשר נוצרת אידיאה פשוטה כלשהי שלא הייתה בנושא לפני כן, לזה אנו קוראים "שינוי" . כך, אדם מתהווה, תמונה נוצרת, ושניהם משתנים כאשר מופיעה בהם איכות מוחשית חדשה או אידיאה פשוטה שלא הייתה בהם לפנים . הדברים שקיומם נגרם כך, ולא היו לפנים, הם תוצאות ; והדברים שפעולתם הובילה לקיום — סיבות . במקרים אלו ובכל האחרים אנו יכולים לראות שמושג הסיבה והתוצאה צומח מתוך אידיאות שהתקבלו על ידי החישה או מן העיון הפנימי, ושיחס זה, מקיף ככל שיהיה, מסתכם בסופו של דבר באידיאות אלו ; שכן כדי לקבל אידיאה של סיבה ותוצאה די לחשוב על אידיאה פשוטה כלשהי, או על עצם, כעל דברים המתחילים להתקיים על ידי פעולתו...  אל הספר