561שלח את עמי יהודים ממדינתם . העלייה נחשבה להצבעת אי-אמון בשלטון הקומוניסטי ודוגמה רעה ליתר תושבי רומניה . עם זאת, במקרה של רומניה פעלה אותה דינמיקה שאפיינה את גישתה של פולין . לשתי המדינות היו אינטרסים בסיסיים ( שצוינו לעיל ) שחייבו לזמן מה ובהיקפים לא בלתי מוגבלים עלייה של יהודים . בשני המקרים ניהלה ממשלת ישראל מאבק להרחיב את העלייה לפני הטלת ‘מסך הברזל׳ הקומוניסטי וחיסול הפעילות הציונית . ההבדל הגדול במקרה של רומניה היה ההצלחות של הארגונים היהודיים ושל מדינת ישראל להבטיח עלייה נרחבת באמצעות תשלומים כלכליים ושוחד . אם במקרה של פולין לא ברורה השפעת ה׳גזר׳ הישראלי, האפקט במקרה של רומניה היה ישיר והניסיון שנצבר עוד לפני מאי 1948 היה ברור . בין סיום מלחמת העולם השנייה למהפכה הקומוניסטית ברומניה בחרו רבים מיהודיה להגר, אך השלטונות הרומניים התנו את האישור להגירה בתשלום לפי קריטריונים שהוגדרו . התשלום הועבר לידי שליחי השלטון הרומני על ידי נציגי מוסדות יהודיים בתיאום עם הסוכנות היהודית . המיקוח על גובה התשלום למהגר ועצם קיום העסקות נשמר בסוד כמוס . הרומנים חששו שגילוים יביך ויבייש אותם, והי...
אל הספר