פרק ד מלחמת העצמאות

96מלחמת העצמאות ניסיון זה והמציאות הגאו-אסטרטגית הפוליטית שקובעה בסיום המלחמה היו בין הגורמים החשובים שהשפיעו על התנהלותה של המדינה עשרות שנים . רק מלחמת ששת הימים השפיעה לזמן ארוך יותר . הניתוח בפרק זה מעמיד במרכז את בן-גוריון, שהיה המחליט הבלעדי כמעט על דרך ניהול המלחמה וקביעת יעדיה . הסיבה לכך הייתה מעמדו הבכיר בהנהגה הציונית, שנרכש במשך עשרות שנים שבהם ביסס את עמדתו כמנהיג : מזכיר ההסתדרות ב- ,1921 יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית ב- ,1935 מחזיק תיק הביטחון בהנהלת הסוכנות היהודית בראשית 1947 ותפקידו בהכנת ארגון ההגנה לאתגר המלחמה הצפויה . תפקידים אלה הקנו לו מעמד ברור שאין עליו עוררין, של האחראי העליון לנושא הביטחון . פטירתו של אליהו גולומב, המפקד הבלתי מוכתר של ההגנה והמועמד הטבעי לתפקיד זה לפני ,1948 אפשרה לבן-גוריון להיכנס לנעליו ולרכוש מעמד שאותו ביסס גם באמצעות סילוקם של אישים וגופים שיכלו לערער על סמכותו ועל מעמדו כדמות הסמכותית הבכירה בנושא הביטחון, או לפחות להקשות עליו . הזיהוי של בן-גוריון עם תיק הביטחון התבסס על כך שאיש בהנהגת היישוב לא העז לחלוק על מעמדו גם כאשר היה ברור ש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב