אסטרטגיית־העל

34 לא לבדד : מדיניות החוץ של ישראל מיליטנטיות זו לא הייתה רק איום אופרטיבי של ממש אלא היהודים ראו בה כתובת על הקיר שאמרה שאי אפשר להגיע להסכם פשרה אִתם . התגובה הבריטית להתפתחויות אלה הייתה הגבלת העלייה היהודית ועימות צבאי שלהם עם הערבים . לכך התלוו הצעות רדיקליות אך זמניות לפתרון בעיית ארץ ישראל, שעיקרן היה רעיון ביטול המנדט וחלוקת הארץ בין הערבים ליהודים . כל ההתפתחויות האלה יצרו בהנהגה הציונית תחושת מצוקה ודחיפות, כפי שטען יושב ראש הסוכנות בן-גוריון : ‘עומדים ליטול מאתנו את האפשרות להציל את הציונות שהייתה לנו עד עכשיו׳ . 2 הקו המיליטנטי החדש בהנהגה הציונית הבליט נכונות למאבק מדיני גלוי נגד הבריטים בשאלות עלייה וקניית קרקעות מחד גיסא וקבלה עקרונית רוויית לבטים וחששות של רעיון החלוקה מאידך גיסא . משה שרתוק ( שרת ) , ראש המחלקה המדינית של הסוכנות, ביטא זאת באומרו כי ‘דרך הגשמת הציונות היא דרך הניצול המכסימלי של ההזדמנויות ההיסטוריות׳ . 3 בה בעת הבהירו התפתחויות אלה ליהודים את מטרתם המדינית העליונה, שמצאה ביטוי בתכנית בילטמור בשנת 1942 : לא עוד קיום של בית לאומי, לא עוד השתעשעות תחת חשר...  אל הספר