עלייה לרגל בתום האלף

40 מסעות ירושלים אצילים, אבות בתי מנזרים ואפילו מלכים, ולצידם פשוטי עם . על גלי העלייה לרגל של ראשית המאה האחת עשרה אנו יודעים בעיקר הודות לכתביהם של הנזירים הכרוניקאים ראול גלבר ואדמאר משבן . ממדיה של העלייה לרגל בעת ההיא הולידו השתאות אך עוררו גם ביקורת, כפי שאפשר ללמוד מדבריו של ראול גלבר, המציין 117 בהתפעלות שבין ההולכים היו אפילו נשים, תופעה שהייתה לדידו חידוש גמור . ראול משייך את העלייה לרגל הנמרצת שתיאר לשנת 1033 , שנת האלף לתחייתו של ישוע, שנה שאותה ראה כטעונה במטען אסכטולוגי כבד, שעיקרו הציפייה לבואו של ישוע בשנית ( הפארוסיה ) , לתחיית המתים וליום הדין האחרון . היו חוקרים שהביעו ספק אם המאורעות שראול גלבר מתאר אכן קרו בשנת 1033 , או שמא הוא ייחס אותם למועד זה כדי להדגיש את המניעים האסכטולוגיים של הנהירה 118 מידע רב על העלייה לרגל ועל המתח האסכטולוגי של התקופה נמצאלירושלים . 119 על פי החיבור 'חיי אלטמן', המביאגם בחיבוריו של אדמאר משבן, שנזכר לעיל . מידע על העלייה לרגל הגדולה של 1064 – 1065 , המשתתפים האצילים הונעו אף הם מציפיות אסכטולוגיות ליום הדין הקרוב, זאת משום שהפסחא באותה...  אל הספר