העלייה לרגל

16 מסעות ירושלים במרכז דיון היסטורי מתמשך, שראשיתו בתזה הנודעת של פירן והמשכו בביקורת 26 בעקבות התזה של פירן והטענה שכיבושי האסלאם הפכועליה וברוויזיה שלה . את הים התיכון מגורם מלכד לגורם מפריד וגרמו לנתק בין מערב למזרח, התקבלה גם המוסכמה שבימי הביניים המוקדמים חלה ירידה דרסטית בהיקף העלייה לרגל מן המערב ובהיקף המסעות בין מערב למזרח בכלל . ואומנם, אין ספק שהעלייה לרגל לארץ הקודש אכן התמעטה, וכמוה גם תחושת הביטחון של תושבי הארץ והבאים אליה מרחוק . עם זה, להתמעטות עולי הרגל לארץ הקודש היו סיבות נוספות . מקומות קדושים מקומיים ואזוריים ששגשגו בארצות הנצרות באירופה הציעו תחליף נוח וזמין לתשוקת המסעות של המאמינים . רומא במיוחד נעשתה ליעד מועדף . לנוכח קשיי המסעות למזרח, עלותם הגבוהה והסכנות הכרוכות בהם העדיפו רוב הנוסעים לבקר בקברי קדושים מקומיים או במקומות שבהם נשמרו שרידיהם, מקצתם מקומות מסורתיים שכבר התמסדו בתקופות הגלו-רומית 27 והמרובינגית ומקצתם מקומות חדשים יותר . ואולם, אף על פי שפולחן הקדושים משך את מרבית עולי הרגל, ירושלים מעולם לא איבדה את מעמדה המיוחד בהיררכיה של המקומות הקדושים . ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי