החִברוּת המשפטי-פוליטי בעיתונים בנוגע לחקיקת החינוך

109 לשון החוק ושפת הילדים השכונה את לימודיהם בבית ספר עממי . כדי לשבח את המצב הנוכחי תוארה חומרת המצב בעבר : נער, שמלאו לו עשר, יכול כבר לצאת לעבודה, לעזור לפרנסת 9 נפשות שבבית, וכדי להיות 'איש תרבותי' הרי עליו למרוח שערו בשמן-בשמים, ללעוס מאסטיק וללבוש חולצה משובצת חסרת כפתורים . ומי מבין הבנות אינה יכולה בגיל זה לצאת למשק בית או לעבודה מכובדת כמוכרת או תופרת ? מובן, שבתנאים אלה מתנדף מהר גם המעט שנלמד בבית הספר ב- 5 שנות לימוד, וצומחת לך תורת-חיים חדשה, שאינה כתובה בשום ספר . 30 תחושת סיפוק הביע עורך הארץ שלנו גם מהגשמת החוק בקרב האוכלוסייה הערבית . טון הכתיבה אהד את זכותם של הערבים לחינוך, אך בה בשעה הביע שביעות רצון עצמית ברוח לאומית ולעתים אף התנשא על הערבים : 'ישנם הורים ערביים, שלא זכו גם הם בחינוך, ולכן אינם יודעים מה עליהם לתת לילדיהם' . 31 וגם נכתב : 'יכולים אנו לנקום בהם, בכוח השלטון בידינו ; יכולים אנו למנוע ממשפחותיהם לחם, ומילדיהם — חינוך ; [ . . . ] אך נראה שממשלת ישראל בחרה בדרך אחרת, והננו גאים על בחירה זו, כיאות למנצחים שנצחונם בא מכוח הרגשת ה צ ד ק שלהם' . 32 בכתבה א...  אל הספר