אברהם פרנק | 115 לדעת כיצד ייראה העתיד" ( רובינסון, 34 : 2011 ) , ולפיכך, הדרך היחידה להתכונן לקראתו היא להפיק מעצמנו את מלוא יכולותינו ולהיות גמישים ויצרניים . לרובינסון ביקורת קשה ועקבית על מערכות החינוך, שאינן פותחות נתיבים לחשיבה וליצירתיות אלא מקבעות אותן . מערכות החינוך עושות זאת בעיקר באמצעות קִטלוג וציינון של התלמידים, של בתי הספר ושל הרשויות, תוך שימוש בבחינות בלתי רלוונטיות להתפתחות האישית . הוא מדגיש זאת בהתייחס להיבט נוסף חדשני : מבנה המוח . קיים הבדל בין האונה השמאלית ( הליניארית - לוגית ) לימנית ( הבונה מן הפרטים את התמונה הגדולה ) , הבחנה הזוכה להרחבה רבה אצל פינק ( 2009 ) , הקובע ש"העתיד שייך לבעלי המוח הימני" . אבל המבחנים רחבי ההיקף ( הסטנדרטיים ) "מודדים את שהוא ביסודו חשיבה הנשלטת על ידי השמאל באופן מוחלט . הם מצריכים לוגיקה וניתוח – ומתגמלים נבחנים שמתרכזים, בדומה למחשב, בתשובה נכונה אחת" ( פינק, 40 : 2009 ) . כשעקרתי ללוס אנג'לס, מספר רובינסון, ראיתי דוגמה מבישה לעקרון הליניאריות בדמות מאמר שדן בחינוך וכותרתו "המכללה מתחילה בגן הילדים" . יש עוד דברים רבים לומר על ...
אל הספר