6. פאולו פריירה ופדגוגיית המדוכאים

66 | למה בכלל בית ספר ? סוגיה אחרת, רלוונטית לנו מאוד, עולה מתוך דיאלוג שקיים פריירה עם עמית בשם מאקדו ( 1995 Freire and Macedo, ) : למחנך, אומר פריירה, אין סיבה להסתיר את עמדתו ; אין זאת אומרת שעליו לכפות את השקפותיו הפוליטיות . ההפך הוא הנכון, ותמיד נלחמתי כנגד צורות שונות של כפייה אידיאולוגית בכיתה . אך לא לכפות – אין פירושו להסתיר . מאקדו, עמיתו של פריירה, משלים ואומר : חשיפת עמדת המחנך אינה מהווה כפייה ; זהו יושר בסיסי . בישראל קיבלה הסוגיה של גבולות השיח הפוליטי בכיתה ניסוח כתוב בעקבות עבודתה של ועדה מטעם משרד החינוך ( סקופ, 4102ב ) , ובכל זאת, במציאות הפוליטית שלנו נדרש אומץ, לא פעם, לקיים דיון פתוח בכיתה . מטרת החינוך המרכזית שמציג פריירה היא בראש ובראשונה המאבק לצדק חברתי וביטול הדיכוי . אך מטרה זו מחייבת מטרה נלווית נוספת, שגם היא מרכזית אצל פריירה – חשיבה ביקורתית על המציאות . "הדיאלוג המשחרר" של פריירה הוא אמצעי ומטרה כאחד : לא רק דו - שיח לצורך בירור השאלות החברתיות והחינוכיות, לא רק דרך להבנת העולם, אלא גם מכשיר ליצירת שוויון בין השותפים לדיאלוג . כך הוא מבקש לראות את המו...  אל הספר
איפאבליש הוצאה לאור