מודגופ ת להתווגגות 31 מיהרנו להחזיר את היריעה השחורה למקומה, ואני שיכנעתי את האחרים לוותר על הכוונה לנתח באותו יום, ובמקום זה לשחק כמה סדרות של ברידג' . ארבעתנו שיחקנו לעיתים קרובות ברידג' בהפסקת הצהריים, ובשבועות שלאחר מכן הרביעייה שלנו שיחקה ברידג' במקום להתייצב במעבדה לאנטומיה . על אף שהשתפרתי מאוד במשחק, אני מתבייש להודות שאני, שמחצית חיי עברה עלי בלימוד התודעה האנושית, התחמקתי מניתוח של המוח ! אבל הדבר המערער באמת הוא הידיעה שהמאורעות מלאי החיים, המוחשיים ועמוסי הרגשות האלה קיימים רק במחשבות שלי . כן, כן, כמובן, זה ברור מאליו — כולם יודעים את זה . ובכל זאת, עמוק בתוכי משום-מה מעולם לא הודיתי בכך, מעולם לא תפסתי שאיש מלבדי לא יכול לפתוח את הדלת אל המרחב שמכיל את המחזות האלה . אין שום דלת, שום חדר, ושום ניתוח לא נמצא בעיצומו . עולם העבר שלי קיים רק בנוירונים המתרוצצים של מוחי . אני היחיד מן הארבעה שעודנו בחיים, וכשאמות — פּוּף — הכול יתנדף, והזיכרונות האלה ייעלמו לעולם ועד . כשאני באמת מעכל את זה, מודה ומכיר בזה, הקרקע תחת רגלי כבר לא נותנת הרגשה יציבה . אבל רגע ! כשאני שב ובוחן את ...
אל הספר