3.1. מקורות קדם תנאיים מימי הבית

מכפרת המקדש לכפרת הקהל 86 לחטאת . לאחר מכן הוא עוסק בשני השעירים המוזכרים בויקרא טז, אחד הנשלח במדבר ואחד שבסופו של דבר נשרף יחד עם הפר של הכהן, ולבסוף הוא מזכיר גם את האיל של הכהן הגדול . אולם נדמה שמעבר לתיאור המפורט, הוא אינו עוסק כלל בסדר ההקרבה המדויק, ולא ניתן ללמוד מדבריו כיצד לדעתו, שילבו בפועל בין הקורבנות 8 שצוטטה באופן 7 נראה שכך יש לומר אף ביחס להתייחסותו של פילון,השונים . 9 לקורבנות השונים : חלקי לעיל, ובכן, אשר לקורבנותיו כחג, קבעה התורה את מניינם כמניין הקורבנות של ראש החודש הקדוש : פר, איל ושבעה כבשים [ . . . ] ואשר לקורבנותיו כיום היטהרות, היא מצווה להעלות שני שעירי עיזים ואיל ואומרת כי יש לעשות את האיל לעולה, לתת גורלות על שני השעירים ולהקריב לאלוהים את אשר עלה עליו הגורל . ואת שני יש לשלח אל המדבר ללא שביל וללא נתיב . פילון, כאמור, מחלק את העבודה לשניים : קורבנות המוסף המוזכרים בבמדבר כט מובאים, לדעתו, כנגד אופיו של היום כיום חג, ואילו הקורבנות המוזכרים בויקרא טז, כולל האילים של הכהן והעם, מייצגים את אופיו של היום כיום היטהרות . אולם גם במקרה זה נראה שאין כוונתו להתא...  אל הספר