מכפרת המקדש לכפרת הקהל 74 אחד מסימני החורבן, על פי ברייתא זו, הוא הלשון של זהורית שאינה מלבינה . כך הוא 154 בברייתא זו שבירושלמי גם במקבילה בברייתא בבבלי יומא לט ע״א שראינו לעיל . שני הסימנים הקשורים ביום הכיפורים עוסקים בשעיר המשתלח . בברייתא שבבבלי מתווסף גם התיאור של השעיר שנזרק מהצוק אך לא נהרג . כפי שהערנו שם כל זה מלמד על תפיסת התנאים את טקס שילוח השעיר כסמל לריצוי בין האל לעמו . מעבר להבנה הכללית של תפקיד הלשון של הזהורית, יש לבחון גם את האופן בו עשו שימוש בזהורית, כפי שעולה מהמשנה . כאמור, בפרק ד קובעת המשנה שיש 155 רב יוסף בבבלי יומא מא ע״ב מסביר את לקשור את הלשון על ראשו לאחר ההגרלה . הצורך בקשירה זו באופן טכני, על מנת למנוע בלבול בין שני השעירים לאחר ההגרלה . 157 הפנה למקורות חיתיים 156 אולם ויינפלדכך, בעקבות הבבלי, הסביר גם גולדשטיין . ומסופוטמיים בהם מתואר שליחת ראש איל אל שטח האויב כאשר הוא מקושט . 158 הוא ויינפלד רצה לראות בכך את המקור לקשירת החוט על השעיר לאחר ההגרלה . מציין, אומנם, שסביר להניח שחכמים לא הכירו את ההסברים המאגיים של פולחן זה . 159 ציטט באשר לחלוקת הלשון ...
אל הספר