171 פרק רביעי : עבודות הדם של קורבנות החטאת 171 אף על פי שלא נתן כנגד היסוד יצא שנ׳ : ״וכלה מכפר״ – אם כיפר כלה, דברי ר׳ עקיבא . ר׳ יהודה או׳ : אם כילה כיפר . רבי עקיבא מתייחס לפסוק בויקרא טז, כ ״וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁוְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַוְהִקְרִיב אֶת הַשָּׂעִיר הֶחָי״ ודורש ״אם כיפר – כלה״ . כוונתו נראית ברורה : הפסוקים בפרק טז אינם מזכירים כלל את הצורך לשפוך את שיריי הדם על יסוד 17 למדו אותו מפר כהן משיח המזבח . המקורות התנאיים המניחים את קיומו של דין זה 174 טענתו של רבי עקיבא היא שעצם ( ויקרא ד, ז ) וכפי שאכן מופיע בדרשת הספרא . העובדה שהתורה לא הזכירה דין זה בויקרא טז, אף לא בפסוק המסכם את עבודת הדם בחלקי המשכן השונים, מלמדת שאם כיפר על כל המקומות הללו ( קודש, היכל ומזבח ) , כילה, סיים את המוטל עליו, והשאר לא מעכב . אולם תגובתו של רבי יהודה פחות מובנת : הוא טוען שיש לדרוש את הפסוק הפוך : ״אם כילה – כיפר״, אם סיים את כל העבודות – כיפר, ומהקשר הדברים נראה שהוא חולק על רבי עקיבא וסובר ששפיכת שיירי הדם כן מעכבת . אלא שלא ברור כיצד ניתן ללמוד מפסוק זה, שכלל א...
אל הספר