4.1.1. האם הדם נגע בכפורת?

מכפרת המקדש לכפרת הקהל 6 1 40 של כפורת . כשהוא תנא כשהוא מזה אינו מזה על הכפורת אלא כנגד עוביה מזה למעלה מצדד ידו למטה, וכשהוא מזה למטה מצדד ידו למעלה . כאן משמע שהדם מוזה לעבר התקרה והרצפה, וכמו שפירש רש״י . כך גם עולה מלשון המשנה בזבחים ה, א, בהתייחסה לפר ולשעיר הפנימי : ״ודמן טעון הזייה על בין הבדים ועל הפרכת״ . תיאור מקום ההזיה כ״בין הבדים״ משקף את ההבנה שהדם לא הוזה 4 המתייחסת 41 עוד יש להזכיר את הברייתא בתוספתא ב, טזלעבר הכפורת עצמה . להזאות הדם על הפרוכת, בהן נעסוק בהרחבה בסמוך : ״ולא היה מגיע לפרכת . ואם הגיע הגיע״ . על אף שכאן מדובר על הפרוכת נראה שלפנינו ביטוי לתפיסה לפיה הדם לא חייב לגעת באופן פיזי במקומות עליהם ציוותה התורה להזות ביום הכיפורים . מהו הרקע להנחת המשנה שאין משמעות קריטית למגע של הדם בכפורת ? נראה שמדובר על מהלך פרשני המתבסס הן על לשון הכתוב, הן על שיקולים ריאליים- היסטוריים והן ועל שיקולים אידאולוגיים . ראשית יש לציין ללשון הכתוב בפסוק יד שם נאמר שההזאה נעשית ״עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת״ כאשר הביטוי ׳על פני׳ יכול, כאמור, להתפרש גם במשמעות של כנגד ומול . לכך יש להו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן