2. מעמד הדת במשפט הישראלי

שבטי מדינת ישראל : ביחד ולחוד | 208 ואת ההכרעה בעניין לידי הסמכות הדתית, אין טעם כזה שעה שמדובר בחוק חילוני . זהו עקרון הליברליזם למחצה של ישראל, כמתואר בפרק החמישי, הן לצורכי נישואים וגירושים — בהם הפרשנות הדתית-הלכתית היא הקובעת, והן לצורכי מרשם האוכלוסין וחוק השבות — בהם הפרשנות היא חילונית . המציאות בישראל שונה מהמתואר על ידי נשיא בית המשפט העליון . בתחומים רבים ההשתייכות הדתית — לרבות ההשתייכות לזרם דתי-יהודי — משנה זכויות וחובות . הפשרות שנעשו על ידי הממשלות והכנסות השונות עם הציבור הדתי האורתודוקסי פגעו פעמיים, כפי שראינו, באופייה הליברלי של ישראל : פעם בחופש בענייני דת ופעם בשוויון, לרבות השוויון במשמעותו הרב-תרבותית . הפגיעות מתחלקות גם לפי מקורן : חקיקה מפורשת של הכנסת, פסיקה משפטית ונהגים שקנו להם אחיזה בחברה לפי הדין הדתי . כך מתפתחות שתי גרסאות של יהדות בישראל : יהדות רבנית- פרטיקולרית ויהדות רב-תרבותית ליברלית . בטרם נדון בהשפעת הדת בישראל, ראוי להדגיש כי חופש או חירות הדת כרוכים בחופש המצפון . המשותף לחירות הדת ולחירות המצפון הוא הכלל שהפך לנחלת כל המדינות הדמוקרטיות, שנ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ