שבטי מדינת ישראל : ביחד ולחוד | 96 בהשתייכות הקהילתית "טעם" או "העדפה" ולא משתנה שלא נתון לבחירת הפרט באופן יחסי . טענה זו חשובה מכיוון שליברלים הדוגלים בשוויון מבקשים למזער את ההשפעה השלילית שיש למאפייני הפרט שאינם נבחרים על ידו על יכולתו לכתוב את סיפור חייו באופן אוטונומי — למשל, אין הצדקה להטיל על אדם שנולד נכה את מלוא העלויות הכרוכות בהתגברות על נכותו . בהקשר התרבותי, דוורקין ( 2000 ) טען כי אם המדינה תפטור את האדם הדתי, למשל, מהעלויות שיוצרת אמונתו, היא תדמה אותו לאדם מכור שאין לו שליטה על מערך אמונותיו, ושאם היה יכול היה מוותר עליהן — כמו שהנכה היה מוותר על נכותו, ולהבדיל מתכונות אישיות בהן אנו רואים חלק מזהותנו . התשובה לטיעונים אלו מתחילה בהכרה בכך שהמדינה צריכה להתחשב בכל מערך אמונות ונורמות אליהן הפרט כפוף — באופן רצוני או לא רצוני . מרגע שיש להעדפות הפרט משקל מוסרי ניכר והן כרוכות בזהותו ובכבודו, על המדינה לנהוג בהעדפות אלו, המהוות אינטרסים יסודיים שלו, בזהירות, ולוודא שכל פגיעה בהן תהיה מידתית . אך כאשר אנו דנים בקהילות דתיות ותרבותיות, ישנה חזקה מסוימת לגבי עוצמת האינטרס ש...
אל הספר